דג בקלה אטלנטית נקרא גם קוד (Gadus morhua) הוא הדג האיסלנדי החשוב ביותר במטבח ובכלכלה וללא ספק המשאב הימי החשוב ביותר במים האיסלנדיים. נחשב "לזהב של הים" ובמשך מאות שנים חשיבותו הכלכלית הייתה ראשונה במעלה למעט מספר תקופות במהלך המאה העשרים בהם היא הייתה מוגבלת על ידי ענף דגי ההרינג ואולי כריש גרינלנדי במאה התשע עשרה. במשך רוב שנות קיומה של איסלנד כאומה, דג הבקלה תפס מקום מרכזי בחיים המקומיים. דג הבקלה אף הופיע במשך כמה מאות שנים כסמל האומה טרום קבלת העצמאות מדנמרק.
דג בקלה על מטבע כתר איסלנדי
בקלה הוא דג די גדול, גודלו הממוצע הוא בסביבות 60 ס"מ ומשקל של 40 ק"ג. נתפסו גם פרטים בגודל של מעל מטר וחצי. זהו דג טורף שגדל במהירות וחי שנים רבות, בסביבות 25 שנים בטבע, לכן יש לו השפעה רבה על מינים ימיים אחרים במים האיסלנדיים. הבקלה נחשב לטורף על עם מעט אויבים טבעיים הכוללים בעיקר בעלי חיים גדולים יותר כמו בני אדם, כרישים, כלבי ים ולוויתנים.
בקלה הוא הדג הנפוץ ביותר במימי איסלנד ונחשב לאחד מדגי המאכל החשובים ביותר. במונחים של השוק המקומי הוא נחשב "זהב האיסלנדי" ובמשך שנים רבות הכלכלה האיסלנדית הייתה תלויה באופן בלעדי ביוצא של הדג. גם היום רוב הדגה נשלחת ליצוא ברחבי העולם. בניגוד לתפיסה הרווחת, דג המאכל הנפוץ ביותר בשוק האיסלנדי המקומי הוא דג חמור הים (Haddock) קרוב משפחה של הבקלה. איסלנדיים רבים נרתעים מלאכול את הבקלה משום שבשרו מלא בתולעים שאותם מוציאים במפעלי הדגים לפני האריזה.
עבור האיסלנדיים דג הבקלה הוא נכס תרבותי ומשאב טבעי. בשנות ה-60 של המאה ה-20 זו הייתה גם העילה היחידה בהיסטוריה של האומה האיסלנדית לצאת למאבק מלחמתי על זכויות דיג נגד בריטניה במה שזכה לכינוי מלחמת הבקלה. ב-30 השנים האחרונות הצליחו האיסלנדיים להגדיל את הערך של ק"ג בקלה בודד ב -400% בהשוואה למדינות אחרות בצפון האוקיינוס האטלנטי, הוכח כי האיסלנדיים יעילים בשיעור מה שהם תופסים ב 60% לעומת אומות דיג אחרות באזור. על המטבע הלאומי של איסלנד הקרונה האיסלנדית (Icelandic Krona) מופיע דג הבקלה.
שמן כבד בקלה
מכבד דג בקלה מפיקים שמן צהבהב המשמש כתוסף מזון עשיר מאוד בחומצות שומן אומגה-3, ויטמין D וויטמין A. באיסלנד ששנים רבות הייתה מורגלת בתפריט דל יחסית וחודשים ארוכים ללא שמש, מבוגרים וילדים צורכים את השמן מתוך בקבוקונים או קפסולות באופן קבוע. הוא אף ניתן במסגרת ארוחות הצהריים בגני הילדים.
דיג חובבני של דגי בקלה
דג הבקלה הוא אחד הדגים שהכי קל לתפוס באמצעות חכה כמעט מכל מזג ברחבי המדינה. ניתן להסתפק בפיתיון פשוט ולהשליך את החכה לים.
בקלאו – דג בקלה מיובש (Bacalao)
כל מי שטייל בספרד או פורטוגל וודאי נתקל ביריעות פרוסות של בקלאו הוא דג בקלה מיובש במלח המשמש כמאכל מסורתיים בחצי האי האיברי ובברזיל. טרום ימי ההקפאה העמוקה של הדגים המקובלת כיום, אורח חיי המדף של דגים טריים הוא קצר מאד. אחת הדרכים הקלות והזולות לשמר את דגים הוא במלח וכך במשך שנים דגי הבקלה יובאו משומרים במלח ונחשבו כמזון יקר יחסית. עם ירידת עלויות ההובלה וגידול בהיצע הפך הבקלאו לפופולרי בקרב הציבור הרחב והוא מוגש באופן מסורתי בערב חג המולד. מתכון הבקלאו דורש עבודה רבה יחסית של השריית הדג במים למשך לילה שלם תוך החלפת המים כל מספר שעות.
דג מיובש (Harðfiskur)
דגים מיובשים הם מאכל איסלנדי מסורתי המיוצרים בעיקר מדגי הבקלה וחמור הים. זו הייתה דרך שימור נפוצה של הדג שאפשרה לשמור אותו בצורה קלה ומזינה למשך תקופות ארוכות. דג מיובש היה בעבר אחד המאכלים העיקריים של האיסלנדיים, ולעתים קרובות אכלו אותו עם חמאה או מלח. דג מיובש הוא תזונה עתירת חלבונים במיוחד המכילה 80-85% חלבון. כיום נמכרים דגים מיובשים בכל המרכולים באיסלנד והוא נחשב למאכל מזין ויקר יחסית.
