האיסלנדיים ידועים כטיפוסים קשוחים, ידידותיים, עקשנים וצמריריים. הכוונה היא כמובן לא ליצורים הזקופים בעלי שני הרגליים שחיים בישובים אלא לרוב אזרחי המדינה, הכבשים האיסלנדיות.
אם גם אתם רוצים לפגוש את הכבשים הנפלאות של איסלנד, כנסו לעמוד הטיולים שלנו וצרו אתנו קשר לבניית טיול מושלם!
הכבש האיסלנדי היא זן של כבשים מבויתות. הכבשים הגיעו לאי יחד עם המתיישבים הראשונים באניות מנורבגיה ונחשבות כאחראיות להצלחת ההתיישבות באיסלנד אודות לבשר, חלב וצמר שהן מספקות. בשל הבידוד של איסלנד משאר העולם הכבשה האיסלנדית נחשבת גם לאחד מגזעי הכבשים הטהורים בעולם. הנקבה נקראת כבשה והזכר הוא איל או כבש. מרבית הכבשים הן בצבע לבן אך ניתן למצוא גם כבשים בצבע שחור וחום. באיסלנד יש כ- 800,000 כבשים ורק 360,000 תושבים. היחס הוא של יותר משני כבשים לאדם!
מטיילים באיסלנד במהלך הקיץ לא יכולים להתחמק מן המפגש עם הכבשים. וקרוב לוודאי שהם פוגשים יותר כבשים במהלך הדרך מתושבים מקומיים. בתחילת הקיץ משוחררות הכבשים מהחוות ורועות בחופשיות ברחבי המדינה. בחודש ספטמבר הן נאספות שוב ונשמרות בדיר עד הקיץ הבא. היו זמנים בהן הן הסתובבו בחופשיות בחוץ כל השנה, אך בשל מספרם הרב, היה צורך להגביל את המרעה על מנת להגן על הצמחייה. עונת ההמלטה של הכבשים מתחילה בחודש מאי. כל נקבה יכולה להמליט עד ארבעה טליים כך שתקופה זו יכולה להכפיל את כמות הכבשים בחווה. זו התקופה העמוסה ביותר של בעלי החוות, ותמיד יגיעו בני משפחה וחברים לתת יד לעזור בטיפול והדאגה לטליים הצעירים. הכבשים זקוקות לעזרת בני האדם בהמלטה.
איסוף כבשים בספטמבר – Réttir
במהלך הקיץ בשעה שהכבשים משוטטות חופשיות בטבע האיסלנדי נהנות מעשב מזין שמקבל כמעט 24 שעות אור ביממה. החוואים בינתיים עובדים במרץ בשדותיהם ואוספים חציר בבאלות עגולות וסימטריות כדי שיוכלו להאכיל את הכבשים במהלך החורף שעה שהן שוהות בדיר. ואז בחודש ספטמבר כל החוואים מתאגדים יחד ויוצאים להרים לאסוף את הכבשים למקום אחד, התהליך הזה נקרא Réttir (המכלאה) ויכול לארוך מספר ימים עד שבוע.
מתקן לאיסוף וחלוקת כבשים
כל כבשה מסומנת על ידי בעליה ולאחר איסוף כל הכבשים, כל חוואים מזהה את שלו ומוביל אותן לחווה. תהליך האיסוף של הכבשים נעשה מעל גבי סוסים ובעזרתם של כלבי רועים וגם ברגל באזורים שלא ניתן לרכוב בהם. הכבשים זריזות ותכונת העדר שלהן חלשה ולכן הן נוטות להתפזר בכל רחבי האי. ניתן למצוא את הכבשים בכל מקום פרט לקרחונים. לאחר תהליך האיסוף מחליטים בעלי החוות אילו כבשים הולכות לשחיטה ואילו חוזרות לחווה לתקופת החורף. תהליך ה Réttir הוא פסטיבל פופולרי באיסלנד ואיסלנדיים רבים לוקחים חלק בעזרה של איסוף הכבשים ובחגיגות שבאות אחר כך.
כל חוואי מזהה את הכבשים במתקן לפי הסימון הייחודי לכל עדר
צמר כבשים
אחד המאפיינים של הכבשים האיסלנדיות הוא הצמר המשובח שלהן. יש להן שכבת צמר כפולה בעלת תכונות שונות. השכבה החיצונית נקראת "Tog" והשכבה הפנימית העדינה יותר נקראת "Þel". כאשר שני סוגי הצמר נארגים יחד הם יוצרים "Lopi", סוג מיוחד של צמר המיוצר רק באיסלנד ומשמש את המקומיים לסריגת סוודרים מסורתיים בשם "Lopapeysa". האיכות הגבוהה של הסוודרים והתכונות המיוחדות שלהם כמו עמידות, בידוד וניקוי עצמי הפכו אותם למוצר מבוקש בכל העולם. הם משמשים הגנה מצוינת מפני הקור האיסלנדי.
זהירות בדרכים!
זוהי הזהרת בטיחות למטיילים הנוהגים ברכב באיסלנד במהלך הקיץ. יש להיזהר כאשר מבחינים בכבשים בקרבת הכביש. פעמים רבות ניתן לראות כבשים מלחחות עשב או פשוט יושבות לצד הכביש. פתאום וללא הודעה מוקדמת הן יכולות להתפרץ לכביש. שימו לב במיוחד אם אתם רואים כבשה אחת מצד אחד של הכביש ואחרות מן הצד השני. אלו הן בדרך כלל האם וגוריה שינסו לעבור לצד השני.
