טלפון: 054-8023945

צרו איתנו קשר:





איסלנד במלחמת העולם השנייה

בניגוד לארצות אירופה שמלחמת העולם השנייה הביאה עליהם חורבן והרס, איסלנד נהנתה משגשוג ורווחה בתקופת המלחמה, ובסופה אף קבלה עצמאות. השגשוג והרווחה הם תוצאה של שהיה חיילי בעלות הברית בשטחה. לשהות החיילים הייתה השפע עצומה על איסלנד בכלל ועל רייקיאוויק בפרט.

בעת פרוץ מלחמת העולם השניה איסלנד היתה תחת שלטון דנמרק, כאיזור עם סמכויות אוטונומיות. כיבוש דנמרק על ידי גרמניה הנאצית ב-9 באפריל 1940 קטע את הקשר בין שתי הארצות. ב-10 באפריל קבע האלת’ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) כי הוא מקבל לידיו את השליטה בענייני החוץ של איסלנד ובוחר מושל זמני, סוון ביורנסון, שהיה לאחר מכן לנשיאה הנבחר הראשון של איסלנד.

מדיניות נייטרלית

במהלך השנה הראשונה של המלחמה בחרה איסלנד במדיניות של נייטרליות, ופעלה נגד כוחות שני הצדדים אם אלו הפרו את ריבונותה. ב-10 במאי 1940 פלשו כוחות בריטים לנמל רייקיאוויק, וכבשו את האי, מחשש שייפול לידי הגרמנים. הכיבוש הבריטי נמשך במהלך כל המלחמה. ממשלת איסלנד מחתה, אך לא התנגדה לכוחות הפולשים. ביום הפלישה הקריא ראש הממשלה הרמן יוהנסון נאום ברדיו בו קרא לאיסלנדים להתייחס אל הפולשים כאורחיהם. הגרמנים אומנם היו מעונינים בכיבוש איסלנד, ומדי פעם אף שלחו מטוסים לטיסות גישוש (עד היום קבורים 17 חיילים גרמנים, שמתו בהתרסוקיות מטוסים בשטח איסלנד, בבית הקברות ברייקיאוויק). רעיון הפלישה הפלישה לאיסלנד על ידי הגרמנים נזנח עקב הפלישה לרוסיה.

האמריקאים באים

בשיא תקופת הכיבוש, היו לבריטים 25,000 חיילים על אדמת האי. ביולי 1941 עברה האחריות להגנת האי לידי ארצות הברית לאור הסכם בין ממשלת איסלנד וממשלת ארצות הברית. הבריטים היו זקוקים לכל כוחותיהם בזירות אחרות, והכריחו את האלת’ינגי להסכים לנוכחות כוח כיבוש אמריקני.

ספינת מישמר חופים איסלנדית

השלטונות הצבאיים הציעו לאיסלנדים אפשרויות תעסוקה מגוונות בשירותים ובפרוייקטים, וזאת לאחר תקופה ארוכה של אבטלה שכונתה השפל הגדול the great depression. במשך תקופת המלחמה איסלנד מכרה כמויות גדולות של דגים לבריטים, וזאת למרות האמברגו הגרמני והסגר שניסתה להטיל על אנגליה בעזרות הצוללות שלה. במהלך המלחמה מתו כ-200 מלחים איסלנדים בהתקלויות עם הגרמנים.

בניית תשתיות

אחד הפרוייקים שהעסיק איסלנדים רבים היה בנית שדה התעופה ברייקיאוויק, שמשמש אף היום לטיסות פנים. אומנם השטח העפר המכונה וטנסמירי, שימש כבר בראשית ימי התעופה באיסלנד (שנות ה20- וה-30 של המאה הקודמת) לנחיתות והמראות, והמועצה ברייקיאוויק בחנה את האפשרות להכשיר את האיזור לשדה תעופה, אך בעת פרוץ מלחמת העולם השניה הרעיון נזנח, עקב בעיות מימון. באוקטובר 1940 היחלו הבריטים את עבודות בנית שדה התעופה באיזור. בתחילה נשמעו מחאות מהמועצה ברייקיאוויק, על בסיס ניגוד אינטרסים עם התושבים, אך בסוף הגיעו הבריטים והאיסלנדים להסכם לא רשמי. התוצאה היתה, מלבד תעסוקה לאיסלנדים רבים, שבסוף המלחמה קבלה איסלנד שדה תעופה גדול יותר וטוב יותר ממה שתוכנן בתחילה.

ב-1940 האוכלוסיה באיסלנד מנתה 120 אלף, מתוכם 38 אלף היו תושבי רייקיאוויק. ב-1943 חיילי בעלות הברית מנו 53 אלף, רובם שהו באיזור רייקיאוויק. היחסים בין האיסלנדים לחיילים היו בד”כ טובים. לחיילים רבים השהות באיסלנד לא היתה פשוטה, הם התלוננו על קור ועל שעמום.

ענף שירותים אחד שגשג במיוחד ברייקיאוויק והוא שירותי הכביסה לחיילים: כל חייל בריטי היה בעל 5 חליפות, שהיה צורך מפעם לפעם לכבסם. בימים יפים ניתן היה לראות “כביסה בריטית” תלויה ליבוש. שירותי הכביסה לבריטים ספקו תעסוקה לנשים ואף שמשו כמקור למפגשים ובאופן טבעי התפתחו קשרי רומנטיים בין הנשים האיסלנדיות לחיילים. יחסים שלא תמיד נראו בעין יפה, מכיוון שהחיילים נתפסו כתחרות לגברים המקומיים. מספר החיילים אגב, היה קרוב למספר הגברים האיסלנדים באוכלוסיה.

החיים ברייקיאוויק עברו ממש מהפכה במשך שנות המלחמה, המחנות הצבאיים השאירו את חותמם על העיר. נפתחו מסעדות, בארים ובתי קפה. החנויות שגשגו, והחל יבוא מוצרים חדשים ומגוונים. הרגלי הצריכה, התרבות והבילוי השתנו בעקבות זאת.

קבלת עצמאות

ב-17 ביוני 1944 קיבלה איסלנד את עצמאותה כרפובליקה בעקבות משאל עם. מכיוון שדנמרק הייתה עדיין תחת כיבוש גרמני, חשו דנים רבים פגיעה מהצעד שנתפס כחד צדדי. למרות זאת שלח כריסטיאן העשירי מלך דנמרק מסר של ברכה לעם האיסלנדי. במהלך מלחמת העולם השנייה שיגשגה איסלנד, וצברה יתרות מטבע חוץ בבנקים זרים. הממשלה, שהורכבה מנציגי שלוש המפלגות הגדולות, השמרנים, הסוציאל-דמוקרטים והסוציאליסטים, החליטה להשתמש בכספים למטרת חידוש כללי של צי הדיג, בניית מפעלים לעיבוד דגה, ומודרניזציה של החקלאות. מטרת פעולות אלו הייתה לשמור את רמת החיים באי ברמה הגבוהה של שנות המלחמה.

“המלחמה הנפלאה”

ההשפעה של מלחמת העולם השניה על איסלנד היתה כה דרמטית, שכונתה לעיתים: “המלחמה הנפלאה” או “המלחמה המבורכת” (Blessað stríðið).

Another Iceland 2020 © All Rights Reserved.