איסלנד היא ארץ של פנים רבות, ארץ של ניגודים ושינויים. מקום בו שדות לבה, קרחונים, מדבריות חול ומפלי מים משתלבים ללא הרף זה בזה ומעצבים את פני השטח. במרחק נסיעה קצר מרייקיאוויק בירת איסלנד, נמצא את עצמנו בלב שדה לבה עצום בעל צורות שונות ומשונות שנראות כאילו נעשו בידי פסל אומן. במרחק לא רב משם בריכות של בוץ מבעבע ונביעות מים רותחים בוקעים מבטן האדמה, קרחונים מחליקים באיטיות לתוך עמקים עמוקים ומפלי מים אדירים שוצפים וקוצפים ברקע.
אי חדש בלב ים
מנקודת זמן גיאולוגית איסלנד היא מדינה צעירה מאד. לפני 200 מיליון שנה שני לוחות טקטוניים החלו לנוע בכיוונים מנוגדים וביניהם באמצע האוקיינוס האטלנטי החלו להיווצר רכסים תת מימיים. הרכס המרכז אטלנטי הוא נקודת מפגש של שני לוחות טקטוניים, הלוח האירו-אסיאתי והלוח הצפון אמריקאי, הלוחות מתרחקים זה מזה בקצב של 19 מ"מ בשנה והמתיחה הזו של קרום כדור הארץ היא הסיבה לפעילות הסיסמית המוגברת לאורך הרכס. לבה שיצאה מנקודות בקע בשבר, הפכה לבזלת שבמרוצת השנים הלכה ותפחה ויצרה אי חדש בלב האוקיינוס. גילו הצעיר של האי בנוסף לעובדה שהרכס עדיין פעיל מבחינה וולקנית, הם אלה האחראים לאופייה הגעשי של איסלנד. אחד המקומות שבהם ניתן לראות את מפגש הלוחות הטקטוניים זה פארק ת'ינגווליר שבו שני הלוחות עולים אל מעל פני הקרקע ויוצרים שני צוקים מרהיבים שניתן לצעוד ביניהם בכניסה לפארק.
התפרצות כל חמש שנים
איסלנד היא אחד המקומות הפעילים בעולם מבחינה וולקנית, עם ממוצע של התפרצות כל 5 שנים. באיסלנד יש למעלה ממאה הרי געש פעילים. חלקם לא יותר מבקעים באדמה שמהם בוקעת מאגמה בעוד שאחרים הם הרי געש אימתניים הם כינויים מבעיתים כמו "השער לגיהינום" לו זכה הר הגעש המפורסם הקלה. האיסלנדיים הסתגלו לחיים בצל הרי הגעש והידיעה שבכל רגע קטסטרופה עלולה להתרחש. התפרצות הר הגעש לאקי בשנת 1783 הייתה נקודת חסרת מזל לבני אדם רבים בכל רחבי העולם. זוהי ההתפרצות הגדולה ביותר בהיסטוריה הכתובה של האנושות. כמויות עצומות של לבה זרמו והחריבו שטחים עצומים, חמישית מאוכלוסיית איסלנד נספתה כתוצאה ישירה מההתפרצות או מרעב שהתחולל בתקופה שלאחר מכן. ענני אפר שכיסו את האדמה, החריבו את היבולים וגרמו למוות של מרבית בעל החיים שבאי. התפרצות נוספת של השנים האחרונות התרחשה בשנת 1963 כאשר לא הודעה מוקדמת, אי חדש עלה מעל פני הים דרומית לקבוצת איי ווסטמן לחופיה הדרומיים של המדינה. האי נקרא סורטסיי, על שם ענק במיתולוגיה הנורדית.
סיום עידן הקרח
בתחילת עידן הקרח לפני שלושה מיליון שנה, תוואי השטח של איסלנד המשיך להשתנות ולהתעצב ע"י הרי געש אשר המשיכו להתפרץ תחת מעטה הקרחונים. חללים ענקיים נוצרו תחת יריעות הקרח. לאחר סיומו של עידן הקרח האחרון, לפני 10,000 שנים, הקרקע השתנתה ורכסי הרים גדולים שצמחו מן ההתפרצויות מתחת לקרחונים, נחשפו אל מעל פני הקרח. הרים המורכב בעיקר מסלעים מתפוררים כמו טוף וריאוליט, דוגמה יפה לכך הם ההרים הצבעוניים בלנדמנלאוגר, הצוקים מכוסי הטחב של ת'ורסמורק וההרים האפורים של המדבר הצפוני. במקומות שבהן ההתפרצויות נמשכו מספיק זמן, הם יצרו שברים בקרח. אחרי שהקרח נמס, הקרחונים החליקו ונמסו וחשפו תחתם הרי שולחן, כמו הר הרדוברייד (Herðubreið) שהוא המפורסם בהם. החלקים הישנים יותר של איסלנד, כמו אזור הפיורדים המזרחיים והפיורדים המערביים נוצרו כתוצאה של שחיקה במהלך תקופות הקרח אשר יצרו עמקים תלולים ופיורדים ארוכים. הרים אלה עשויים שכבות רבות של בזלת מן ההתפרצויות הראשונות היסודות של האי. בגלל המיקום של איסלנד, במרכז הרכס המרכז אטלנטי, האי ממשיך בתהליך של התהוות, של שינוי, גם ע"י הכוחות הכבירים מבטן האדמה וגם ע"י הרוח והגשם המכים בפני השטח ללא הרף. איסלנד היא ארץ של שינויים, וזו רק ההתחלה.
