איסלנד מאפשרת למבקרים בה לפגוש ולצפות בכלבי ים בטבע. לאיסלנדיים ישנה מסורת ארוכה של חיים לצד כלבי הים, שהולידה לא מעט אמונות תפלות וסיפורים. בתנאי החיים הלא פשוטים לאורח ההיסטוריה היו כלבי הים מקור יקר ערך למזון, לביגוד, ולמוצרים אחרים. כיום כלבי הים הם אטרקציה תיירותית. אם גם אתם רוצים לפגוש את כלבי הים של איסלנד, כנסו לעמוד הטיולים שלנו וצרו אתנו קשר לבניית טיול מושלם!
למידע והזמנת > שיט לצפייה בכלבי ים.
סוגים של כלבי ים
כלב ים, שם מדעי: Phocidae
כלבי הים חסרי אוזניים חיצוניות ואינם מסוגלים להעביר את סנפיריהם האחוריים תחת גופם כדי ללכת עליהם, הם מסוגלים להתנועע אך ורק על סנפיריהם הקדמיים. הם חסרי תנוך אוזניים חיצוני, ובעלי צוואר קצר מאוד. כלבי הים שעל החוף נראים מגושמים, כבדי תנועה ובעיקר רובצים, במים הם מתגלים כשחיינים מצוינים בעלי יכולות אקרובטיות מדהימות. כלבי הים שייכים למין הטורפים. הם ניזונים מדגים בעיקר, אך גם מסרטנים וחיות מים קטנות אחרות. הנקבות ממליטות גור אחד בדרך כלל. הנקבה מניקה ומטפלת בגור בין שבוע לארבעה שבועות (תלוי במין), ולאחר מכן הוא צריך להסתדר בעצמו. ישנם מינים של כלבי ים בהם הנקבה ממליטה את הגור על מדף קרח בים ורק כשגדל מעט מגיע עמו לחוף. בתקופת ההנקה האם כמעט אינה עוזבת את גורה, ומסתמכת על מאגרי השומן שנצברו במשך ההיריון לפני ההמלטה. כאשר הגורים מסוגלים לדאוג לעצמם עונת החיזור מתחילה. הזכרים נלחמים זה בזה על הזכות להזדווג עם נקבות. בד"כ הזכר החזק יותר בעל מאגר השומן הגדול יותר הוא זה שזוכה. מבחינה אבולוציונית כלבי הים הם קרובי משפחה של הדובים. באיסלנד ישנם מספר מינים של כלבי ים.
פוקת המפרץ, שם מדעי: Phoca vitulina
פוקת המפרץ הוא כלב הים הנפוץ ביותר באיסלנד, נמצא בעיקר בחוף הצפון מערבי. אורכו מגיע עד ל 2 מ' ומשקלו יכול להגיע עד 100 ק"ג , הזכר מעט גדול יותר מהנקבה. ביוני הנקבה ממליטה גור אחד. הגור מכוסה בשיער אפור אורכו 80 ס"מ ומשקלו 10 ק"ג. באוגוסט, הבוגרים משילים שערותיהם ועונת החיזור מתחילה. בסוף העונה פוקות המפרץ עוברים לאיים קטנים ושוניות מרוחקות יותר מהחוף לחפש אחר מזון. מזונם מורכב מסוגים שונים של דגים. הם לא נוהגים לעבור מרחקים ארוכים, אך לפעמים הצעירים מתרחקים מאוד. כלבי הים המבוגרים יותר חוזרים לאותה מושבת כלבי ים שנה אחר שנה, בד"כ זו המושבה שבה הם עצמם נולדו. האוכלוסייה בעולם מוערכת ב-400 עד 500 אלף פרטים.
כלב ים אפור, שם מדעי: Halichoerus grypus
כלב הים האפור הוא גדול יותר מפוקת המפרץ אורכו הממוצע הוא 2.5 מ' ומשקלו מגיע עד 300 ק"ג. הזכר גדול בהרבה מהנקבה, ראשו גדול יותר, אפו מוגבה וצבעו כהה וכמעט אחיד. הנקבה ממליטה גור אחד שאורכו כ-80 ס"מ ומשקלו 12 ק"ג וכולו מכוסה שיער לבן ארוך. לאחר 3-4 שבועות השיער נושר ומופיע במקומו פרווה אפורה, במשך זמן זה הגורים יונקים מאימותיהן. בין החודשים מרץ למאי הם עוזבים את החוף ועוברים לאיים קטנים בים הפתוח. הם ניזונים מדגים ובזכות גדלם הם יכולים לתפוס דגים גדולים יותר. כלבי הים האפורים אינם נודדים הרבה, מלבד הצעירים. אם הם מופרעים משלוותם עקב ציד למשל, הם ינדדו למקום טוב יותר. כיום האי מאלמי בסקאגפיורדור, והאי סורטסי (Surtsey) באיי ווסטמן הפכו למקומות החביבים על כלבי ים. כלבי ים אפורים נפוצים במימי צפון האוקיאנוס האטלנטי ואוכלוסייתם מונה כ-250 אלף פרטים. מספר כלבי הים באיסלנד ירד מ-13000 ל-6000 משנת 1990 , אך בשנים האחרונות נצפית התאוששות באזור הונפלוי (Húnaflói).
כלב הים הגרינלנדי, שם מדעי: Pagophilus groenlandicus
במשך הקיץ כלב הים הגרינלנדי משוטט לרוב בחופים הצפוניים. כלבי ים אלה הם מאוד חברותיים ונודדים ביחד בקבוצות גדולות, במיוחד כאשר קרח ים קרוב לחוף. גודלם דומה לפוקת המפרץ, אך צבעם שונה – שחור לבן . בין פברואר למאי ממליטות הנקבות גור אחד על קרח בים. הן לא ממליטות באזור איסלנד, אך לפעמים גורים מסתבכים ברשתות דיג. מזונם מורכז מדגים, שרימפס ודיונונים וחיות ים קטנות. קיימות שלוש מושבות גדולות של כלבי ים בצפון האוקיאנוס האטלנטי: ים בארנץ, הים האיסלנדי, ובאזור ניופאונדלנד. בשנים עברו ניצוד כלב הים בכמויות גדולות על ידי הנורווגים, הרוסים וקנדים. בשנים אחרונות הציד פחת מאוד. האוכלוסייה העולמית מוערכת ב9-10 מיליון פריטים. פירוש שמו המדעי אגב הוא "אוהב קרח גרינלנדי"
כלב ים כובעי, שם מדעי: Cystophora cristata
כלב ים זה בעבר כמעט ולא נראה בחופי איסלנד אולם כיום הוא נפוץ יותר. הוא בד"כ נודד לבד ולא מגיע לחוף אלא אם כן הוא חולה. הוא דומה לכלב הים האפור. פירוש שמו המדעי ביוונית הוא "נושא השלפוחית" על שם הבלון או השלפוחית, שיש לזכרים על אפם והם מנפחים כדי להרשים נקבות או להרתיע זכרים אחרים. במרץ הנקבות ממליטות גור אחד על הקרח בים. הם מניקות את הגור במשך שבוע ואז עוזבות. מכאן והלאה על הגור להסתדר בכוחות עצמו. מזונו מורכב מדגים ושרימפס. בעבר ניצוד כלב הים על ידי נורבגיים וקנדים בכמויות גדולות אך הציד כיום כמעט הופסק לחלוטין. כיום האוכלוסייה מוערכת ב-550,000 אלף פרטים.
כלב הים הטבעתי, שם מדעי: Phoca hispida
כלב הים הטבעתי הוא סמל לחיות הצפון. הילידים באזור הקוטב הצפוני תלויים בו במשך מאות שנים לבשר, שומן ועור. הוא כלב הים הקטן ביותר והוא קיבל את שמו בזכות כתמים כהים המוקפים בטבעת בהירה על גבו. במרץ הנקבה ממליטה גור אחד ב"בית שלג" שהיא בונה ליד חור בקרח, שעוביו יכול להגיע עד 2.5 מ'. כלבי הים משתמשים בחורים אלה להשיג מזון והם שומרים אותם פתוחים על ידי נגיסה בקרח וגירודו. כלב הים ניזון מסרטנים וחיות קטנות אחרות. כלב הים הטבעתי נדיר באיסלנד, הוא נודד לבד או בקבוצות קטנות, בד"כ זכרים. הם מופיעים באיזור איירפיורדור בעיקר באיזור בריכת Pollurinn באקוריירי באביב ותחילת הקיץ. אוכלוסייתם מוערכת ב-6 עד 7 מיליון פרטים. נמצא באזור הים הבלטי, ובים ברינג.
ציד כלבי ים ועיבודם באיסלנד
ציד כלבי ים ועיבודו היה חלק מהתרבות האיסלנדית מאז שהגיעו המתיישבים הראשונים בשנת 870. איזכור לכך מצוי בכתבי יד מהמאה ה-13, ובהם בספר החוקים האיסלנדי המכונה "אווז אפור",גראוגאס (Grágás) .למרות היסטורית ציד ארוכה, האיסלנדיים לא צדו כלבי ים בכמויות גדולות. (חריג לכלל זה היה נסיון לצוד כלבי ים כובעיים בים הארקטי בשנים 1916 ו-1917 על ידי ספינה אחת). הציד המסורתי, שכאמור לא היה בכמויות גדולות, נעשה על ידי חוואים שהסתמכו על מוצרים שהופקו מכלב הים להשרדות. הם השתמשו בבשרו לאכילה, בשומן להארה ובעורו לתפירת בגדים. היום כלב הים ניצוד בעיקר בשל עורו והבשר נזרק. העור משמש לביגוד, עיצובי אופנה וחפצים. מושבות של כלבי ים נחשבו לבעלות ערך רב וחוואים שמושבות כאלה היו בשטחם דאגו לרווחתם של כלבי הים ולשגשוגם. היקף ציד כלבי הים באיסלנד ירד משמעותית בעשורים האחרונים. ערכם של כלבי הים כאטרקציה תיירותית גדול. ישנם הרואים בו אורח לא רצוי מכיוון שהוא ניזון מהדגה באיזור החוף, מעביר סוג מסויים של תולעים לדגים, שמגדיל את עלות העיבוד שלהם.
בשר
במשך הדורות כמעט כל החלקים של בשר כלב הים היו בשימוש . אפילו בשר כלב ים נא והחלקים הפנימיים שלו. כדי לשמור על המזון לטווח ארוך הבשר והחלקים הפנימיים הומלחו, עושנו או עברו תהליך של כבישה. זה היה מאוד נפוץ לכבוש ראש כלב ים וסנפירים. אך מאכל זה נחשב לא מומלץ לנשים בהריון, פן לילד יצמחו סנפירים וראש כלב ים.
שומן כלב ים
מעטה השומן של כלב הים מאוד עבה ומכל כלב ים ניתן היה להפיק כמות גדולה של שומן. כמות השומן משתנה בהתאם לעונה ולסוג כלב הים. מכלבי ים אפורים גדולים ניתן להגיע עד 100 ק"ג שומן.
חלק מהשומן הומלך או עבר תהליך כבישה ושימש למאכל אדם או בהמות. שמן משומן כלבי ים היה מוצר יצוא יקר ערך. לאחר שהשומן הופרד מהבשר והושרה במים לזמן מה, הוא נחתך לחתיכות ועובד לשמן על ידי תהליך של חימום. בבית, השמן נשמר בקיבות כלבי ים מעובדות ומאוחר יותר בבקבוקים. השמן עורבב עם חמאה ליצירת חמאת כלבי ים , או נאכל כמו שהוא עם דגים. חלק מהשומן והבשר שימש לפיתיונות.
העור
לאחר שפשטו את העור, העור הושרה במים קרים למשך 24 שעות. אחר כך השומן גורד מהעור. העור נשטף במי סודה או בשתן ,לאחר מכן הוא נמתך על מסגרת והושאר ליבוש. עור גורי כלבי ים בד"כ שימש ליצוא אבל בעורות אחרים השתמשו בבית ליצור נעליים. העורות שמשו ליצור תיקים, אוכפים, חבלים מושכות וכו'.
אמונות תפלות ופולקלור
עם השנים התפתחו אמונות תפלות וסיפורים עממיים על כלבי הים.
אנשי הים
כאשר פרעה וצבאו טבעו בים הם הפכו לכלבי ים וחיו בים מאז. לפי הסיפור העממי כלבי הים או אנשי הים כפי שהם נקראים לפעמים, נותרו עם עיניהם האנושיות ותכונות אנושיות. בלילות אמצע הקיץ הם יכולים לצאת ממעיל הפרווה המכסה אותם, לצאת לחוף ולשיר ולרקוד כבני האדם.
אגדה על כלב ים
באיסלנד מסופרות אגדות רבות, המתארות מפגשים בין בני אדם לכלבי הים. הנה אגדה לדוגמה: היו היה חוואי איסלנדי שאהב לטייל על מצוקים ליד הים. פעם אחת כשטייל במצוקים שמע קולות שמחה ושירה הבוקעים ממערה. ליד הכניסה הייתה ערמה גדולה של עורות כלבי ים. החוואי החליט לקחת עור אחד מהערמה, לקח אותו לביתו ונעל אותו בתיבה. מאוחר יותר באותו יום, חוזר החוואי למצוקים ופוגש אישה צעירה וערומה יושבת על אבן ובוכה. החוואי מרגיע אותה, נותן לה בגדים ולוקח אותה לביתו. האישה הצעירה מחבבת מאוד את החוואי, אבל אינה אוהבת להיות בחברת אנשים, ולעיתים תכופות היא בוהה ממושכות בים.
החוואי והאישה מסתדרים היטב, מתחתנים ובמהרה נולדים להם ילדים. החוואי תמיד שומר את העור נעול בתיבה ואת המפתח לוקח עמו בכל אשר ילך. באחד הימים יצא החוואי לדוג ושכח את המפתח מתחת לכרית. אשתו מצאה את המפתח, הסתקרנה מה יש בתיבה, פתחה אותה ומצאה את עור כלב הים. כשראתה אותו היא לא יכלה לעמוד בפיתוי, לבשה את העור, נפרדה מילדיה וקפצה למים. המילים האחרונות שלה היו: "לעולם לא אדע שלווה. יש לי שבעה ילדים על החוף, ושבעה בים" כשחזר החוואי לביתו, גילה את התיבה פתוחה ושאשתו נעלמה. לבו נשבר מצער וגעגועים. עוד מספרת האגדה שמאותו יום נראה כלב ים עם דמעות בעיניו שוחה בקרבת הסירה של החוואי. הרשתות שלו תמיד היו מלאות בדגים. כאשר ילדיו של החוואי טיילו על החוף, אותו כלב ים נצפה שוחה לאורך החוף. לפעמים כלב הים זרק אליהם דגים צבעוניים או צדפים יפים. אך אמם מעולם לא שבה אליהם.
צפייה בכלבי ים באיסלנד
כלבי הים כמונו חובבי מזג אויר טוב ושמש, ולכן בימי גשם ורוחות כמעט לא ניתן לראות אותם בקרבת החופים. אך בימי שמש בהירים, בעת השפל הם תופסים שמש על הסלעים. כשמגיעים לאחד המקומות החביבים עליהם, ניתן לראות עשרות מהם רובצים על הסלעים. גורים משתעשעים ליד אימותיהם או זה עם זה. לעיתים ניתן לראות כלבי ים סקרניים שוחים לקראת המטיילים וצופים בהם. לפעמים לא ברור מי צופה על מי..
באזור חצי האי וסטנס ישנם מספר אתרים בהם ניתן לראות כלבי ים. ברוב המקומות הם נמצאים על הסלעים במים ונדרשת משקפת כדי לצפות בהם. באזור אוסר (ósar) הם מגיעים לחוף.
מרכז כלבי הים האיסלנדי בעיירה קוואמסטאנגי מספק מידע עדכני ומקומות בהם ניתן לראות כלבי ים. יש במקום תערוכה קטנה על כלבי ים, והקשר שלהם לחיים באיסלנד.
גם לגונת הקרחון יוקולסארלון חביבה על כלבי ים. ניתן לצפות בהם שוחים בין גושי הקרח, נעים לכיוון הים הפתוח וצוללים כדי לעבור את ה"רפידים" בשלום.
כללי התנהגות
על מנת שהצפייה בכלבי הים תהיה מהנה לנו ולא מפריעה להם, כדאי להקפיד על מספר כללי התנהגות:
לא להתקרב לכלבי הים יותר מ-100 מ', על מנת לא להפריע לשלוותם ולא לאיים עליהם.
כלבי הים יכולים להיות מסוכנים. לא לגעת בגורים, לא לעמוד בין גור לאמו.
אם הם משנים את התנהגותם, נעשים עצבניים או מנסים להסתלק – לא להתקרב אליהם יותר!
ללכת בשקט ובנחת. לא לרוץ, לא לצעוק ולהימנע מתנועות פתאומיות.
בקיצור תנו לחיות אפשרות להתבונן בכם בזמנם שלהם. כלב ים סקרן יכול לשחות עד אליכם.
בנוסף אין לגעת בחיות פצועות. על חיות פצועות יש לדווח למרכז לכלבי הים.
כדי לראות טוב – כדאי להביא משקפת, כדי לצלם טוב – כדאי להביא עדשה מקרבת טובה.