איסלנד הולכת למשאל עם

משאל העם בא בעקבות החלטת נשיא איסלנד מה-5 בינואר לא לחתום על הצעת החוק אשר מספקת ערבויות מדינה עבור תשלומי הלוואות של הממשלות הבריטית וההולנדית. על פי סעיף 26 של החוקה האיסלנדית, משאל עם צריך להתקיים אם הנשיא משתמש בזכות הוטו שלו ומסרב לחתום על הפיכת הצעת חוק לחוק מדינה. כל החוקים המתקבלים בפרלמנט האיסלנדי צריכים לקבל את אישור הנשיא. במהלך ההיסטוריה האיסלנדית, ניצל פעמיים את זכות הוטו שלו ובשתיהן היה זה אולפור רגנר גרימסון, הנשיא הנוכחי.

אף על פי זאת, למרות ההחלטה של הנשיא לא לחתום על הצעת החוק. החוק ניכנס לתוקפו, אלא אם כן הוא נדחה במשאל עם.

ממשלת איסלנד אמרה במפורש כי יש בכוונתה לכבד את ההתחייבויות הבינלאומיות שלה ושהיא מחויבת ליישום הסכמי הלוואות הבילטרליים עם בריטניה והולנד ובכך להבטיח את ערבויות המדינה שנקבעו בחוק. ממשלת איסלנד נמצאת בקשר הדוק עם ממשלות בריטניה והולנד, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, כדי לדווח להם על ההתפתחויות האחרונות ולהסביר את ההליך המקיים בעקבות ההחלטת הנשיא.

יש לציין שמאז שהכריז הנשיא האיסלנדי על אי נכונותו לאשר את הצעת החוק שהתקבלה בפרלמנט, הביעו המדינות המעורבות בתהליך חשש כי איסלנד נסוגה מהתחיביותיה הקודמים להחזיר את החוב.

שיתוף